המסע בעקבות הסלב הבא

סלב. סלבריטי. סלבריטאי. מפורסם או בעברית צחה- ידוען. היום כולם רוצים להיות סלב !!
יש לי בת דודה בת 12 שאם תשאלו אותה מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, היא תענה, כמובן, סלב.
"תרבות הסלב" מתחילה לתפוס מקום גדול מדי בחיים שלנו. כל אחד רוצה להתפרסם גם אם אין לו סיבה מוצדקת לכך ובינתיים, הרבה אנשים שוכחים שלפעמים, כן רצוי שלצד הפרסום יבוא סוג כלשהו של כשרון. לפעמים. ושמישהו יגיד את זה לפריס הילטון.

גם אם לפעמים לא נראה ככה, באשקלון יש מקבץ די גדול של בני נוער מוכשרים. באמת באמת מוכשרים, לא כאלו שרק רוצים להיות סלב. אם מחפשים טוב אפשר למצוא פה כמות נכבדת של שחקנים, זמרים, רקדנים, דוגמנים ואפילו יוצרים. אני החלטתי לחפש אותם. מי שמאחוריי מצדדי או מעליי הוא הסופר (ילדות עשוקה...).

בתור התחלה, נפגשתי עם אולגה אלמסקינה, תלמידת כיתה י"ב מבית ספר "הנרי רונסון", שגם אם השם לא מוכר לכם, את הפרצוף שלה בטוח תכירו מאיזה אתר או עיתון. אולגה היא דוגמנית בראשית דרכה אבל שאף אחד לא יטעה, אולגה ממש לא לוקחת חלק ב"תרבות הסלב", היא אפילו לא מעוניינת לפתח קריירה רצינית בתחום, למרות הנתונים המעולים שיש לה.

האם באמת את רואה בדוגמנות כמקצוע לחיים?
"מבחינתי דוגמנות זה תחביב, אף פעם לא לקחתי או אקח את זה בתור קריירה רצינית, מבחינתי זו רק דרך להכיר את העולם, להכיר אנשים ובעיקר הנאה זמנית".

אז מה בעצם את שואפת להיות?
"השאיפה האמיתית שלי זה לעבוד כעובדת סוציאלית או יועצת. לעבוד בחברת אנשים ולעזור להם".

אולגה, בגיל 17, כבר הספיקה כחלק מהעבודה לדגמן ב-3 הפלגות של ה"נסיכה מהקריביים", להשתתף בתצוגות אופנה וצילומים ביוון, קפריסין ותורכיה, לככב בכל מדורי הרכילות בעיתונים והיום היא עובדת על תיק העבודות שלה על מנת לקבל עבודות יותר רציניות (ומכניסות..).
יש לך עצות לתת לצעירות יפות שנוטות לתחום הזה?
"בתחום הזה צריך להיזהר, צריך להציב גבולות ולא לתת לכל מיני אנשים בתעשייה להשפיע עליך, ענף הדוגמנות בארץ מאוד קשה, ובחורה צעירה שמנסה להצליח בו ולא כל כך הולך לה, אסור לה להתאכזב או לפתח אובססיה לתחום".

איך בעצם אפשר בגיל 17 לשלב בין בית ספר, דוגמנות וחיים פרטיים?
"הרבה פעמים קורה שיום צילומים או אודישן מתנגש עם ימי לימודים- קשה לשלב בין הכול אבל אני משתדלת להשקיע כמה שיותר ולרוב אני מצליחה. בקשר לחברות אני לא מזניחה אותן אף פעם. הן נורא מפרגנות ועוזרות, תמיד מתקשרות לברר אם הכול בסדר ואיך היו הצילומים. החברות שלי זה אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים".

אם כבר מדברים על פרגון, יצא לך להיתקל במקרה של חוסר פרגון מצד אנשים מסוימים?
"עד היום, לא נתקלתי בשום מקרה גלוי של חוסר פרגון. להיפך, יצרתי הרבה קשרי חברות בתחום ולא רק קשרי עבודה. הכרתי הרבה דוגמניות שהן בחורות מדהימות וחכמות ויצרתי קשרים שנשמרים עד היום", מספרת אולגה ודופקת חיוך כראוי לדוגמנית. "כן", אמרתי לעצמי,גם השיניים שלה יפות.

אז מה את חושבת? האם יש סיכוי שבר רפאלי הבאה תהיה אשקלונית?
"אני חושבת שבאשקלון יש הרבה נערות יפות שכן יכולות להצליח בתחום אם הן רק יידעו לנתב את הקריירה שלהם כמו שצריך. בכלל, האמת היא שיש פה באשקלון מספר גדול של כישרונות צעירים בכל התחומים שלא תמיד מממשים את עצמם, וזה חבל. אני באמת מאחלת הצלחה לכל אותם כישרונות ומקווה שהם יתפתחו וישימו את אשקלון על המפה בתרבות הישראלית".

לסיום, אין מה להגיד, הבחורה יודעת מה היא רוצה מעצמה. האם היא תזכה לפרסום בקנה מידה ארצי ותמשיך להצליח בתחום? ימים יגידו. בינתיים, לפחות שמור לה התואר- "העובדת הסוציאלית הכי יפה בישראל".
לסיום, אפשר לומר שלאשקלון יש סיכוי לא רע להוציא מפה אנשים מוכשרים שיצליחו ויתפתחו, אבל בשורה התחתונה כולם צריכים לזכור, שאם אתה לא במקרה בלונדינית עם עיניים כחולות, יש לך בבנק מיליארדי דולרים ושם המשפחה שלך זה הילטון, אז בלי כשרון אין לך סיכוי. וגם אם כן תתפרסם זה יהיה חסר טעם. חשוב שכולם יזכרו קודם כל שמשחק/ריקוד/דוגמנות זה מקצוע שדורש קודם כל יכולות. הפרסום זה בונוס. זה כמו שמזמינים בירה חצי ליטר במרינה ומקבלים חמוצים ובייגלה? אותו דבר.