שקט מצלמים

תיאטרון או מצלמות? לשחק Live מול קהל עשרות פעמים כל פעם מחדש או לשחק פעם אחת מול מצלמה ולחכות לראות אותך על המסך הקטן או הגדול? להיחשף מול קהל מצומצם של אוהבי תיאטרון או מול אלפי ומאות אלפי צופים (תלוי אם זה ערוץ 2 או 10...)? זוהי שאלת המיליון דולר (ועזבו את זה שהדולר ירד).
באופן עקרוני, לכל שחקן יש העדפה מסוימת. יש את חולי התיאטרון שמשחק מול מצלמה אפילו לא מעניין אותם ויש את אלה שרגילים לפרסום של הטלוויזיה או הקולנוע. תיאטרון ומשחק מול מצלמה זה ללא ספק סוגי משחק שונים לגמרי ולמרות שהרבה שחקנים משלבים ביניהם (אושרי כהן, אפרת בוימולד..) יש גם הרבה מאוד שחקנים שמעדיפים להתעמק בצד אחד של המקצוע ולהשקיע בו את כל יכולותיהם.
התיאטרון מתואר לעיתים כדבר קשה, שדורש מאמץ רב והשקעה גדולה, חסר פרסום ולכן רבים מהשחקנים נרתעים ממנו. וזה חבל. כי למרות כל הכיף של הזוהר והפרסום ומצלמות וכתבת כוסית של גיא פינס, אין על ההרגשה של משחק לייב מול אנשים. ואין על ההרגשה של סוף הצגה להתקרב לקדמת במה, להשתחוות ולשמוע את הקהל מוחא כפיים ומריע. רק לך. הסאונד הכי יפה בעולם.
שחף ינון, 17, התחיל את הקריירה שלו בגיל 9. באותה תקופה הוא היה גר במרכז והחליט ללכת בעקבות דודתו השחקנית מאיטליה שאפילו השתתפה בסרט של סופיה לורן. הוא הצטרף ל"בימת הנוער", שזה התיאטרון העירוני של רחובות שם גדלו שחקנים כמו גיל ססובר ואיתי שגב, שם גם שחף עשה את צעדיו הראשונים בתחום. והתאהב. מאז הוא לא מפסיק לשחק. אני הלכתי לבדוק במה מדובר.
אתה רואה בתחום הזה עתיד?
"כן. יותר מעתיד אפילו. זה משהו שהולך איתי כל הזמן- אני חי כשחקן גם בחיים הפרטיים שלי, אני מציג מצבים שונים בצורה שונה מאנשים אחרים- דבר שיש רק לשחקנים".
כראוי לשחקן, ניכר עליך כי אתה אוהב מאוד תשומת לב.
"אני לא אוהב תשומת לב, אני מאוהב בזה. זה אחד הדברים הכי חשובים לי. בדרך כלל אני מוצא את תשומת הלב הזאת. אבל בתחילת הדרך שלי, למשל, כשהייתי ניצב, הרבה פעמים עצבן אותי שבא ילד בגילי שמקבל את הכסף הגדול ואני עומד מהצד. תקופת הניצבות שלי הייתה רווית למידה אך גם תקופה מייאשת שגרמה לי פשוט לרצות לוותר על החלום".
אתה לא מפחד להיכנס לתחום כל כך תחרותי?
"לא. אני מאמין שאני הטוב ביותר שאפשרי. אני באמת מאמין שכל טקסט שאני מתאמן עליו הוא יוצא מעולה. אני מהרמה של הטובים ביותר ובינתיים יש לי תמיכה של הטובים ביותר. כרגע אני מאמין שאם אני אמשיך במסלול ובמה שאני עושה אני גם אגיע לטוב ביותר".

כששחף מתכוון לתמיכה של הטובים ביותר, הוא לא מתכוון לאימא, אבא והמורה למתמטיקה. הוא מתכוון לתמיכה של באמת הטובים ביותר בתחום המשחק. לפני כשנה שחף הצטרף לסוכנות של רודיקה אלקלעי ( אשתו של מוסקו אלקלעי, סבא של עופר שכטר מ"האלופה" בשבילכם) ולא רק שיצר קשר מדהים עם רודיקה בעצמה הוא גם לאט אך ביעילות צבר לעצמו קשרים עם שחקנים נוספים שעבד איתם. כמו דפנה לווין הבמאית, מיקי קם ואוהד קנולר שאפילו יצא להם לקסקס בטלפון מספר פעמים. בנוסף לעבודות היותר נחשקות שרודיקה סיפקה לשחף כמו השתתפות בטוק שואו לילדים "אחי, אחותי" בערוץ ניקולודיאון או תפקידים במערכונים של "היכל התרבות" ז"ל לצד אדיר מילר וציון "מהלבב" ברוך, שחף עשה לא מעט פרסומות בערוץ 2. הוא השתתף במשדר נגד סמים, תשדיר שירות למפד"ל, ואפילו פרסם מוצרים כמו פריגת, כאילו היה אחרון הצאצאים של ג.יפית.
איך הגעת לרודיקה אלקלעי?
"אחרי שצברתי מספר ניצבויות דרך הסוכנות "במרום" החלטתי להתפתח קצת. מצאתי את המספר של הסוכנות של רודיקה באינטרנט והרמתי טלפון. היא כנראה שומעת 8 פעמים ביום על ילדים שרוצים להיות שחקנים והיא בטח חשבה שאני סתם עוד איזה אחד. היא אמרה לי לשלוח לה קורות חיים אבל במקום לשלוח לה הכנתי לה מכתב עם הקורות ותפסתי את האוטובוס הראשון לתל אביב ודפקתי לה בדלת ב7 בערב. היא לא הפסיקה לצעוק עליי. אבל למזלי אחרי יומיים היא התקשרה והגעתי אליה שוב למשרד. הייתה בינינו כימיה מיידית. היא אישה מאוד אדיבה ונותנת. היא גם מצחיקה בטירוף".
ספר לנו קצת על החוויה של צילומי פרסומות.
"על סט של פרסומות הכול מחושב ואפשר להגיד שהאומנות האמיתית שלהם היא מעבר לטקסט אלא מתמקדת יותר בבימוי. בכלל, פרסומות זה כזה כיף- מתעוררים ב-7 בבוקר, מחכים לרכב שאוסף אותך, יושבים כל היום על הסט, אוכלים אוכל מעולה, אתה עובד אולי שעה- שעה וחצי, וכל היום מעבירים בצחוקים ובדיחות ולהסתלבט על אנשים".
נשמע כאילו אתה אוהב את החיים הקלים. אתה חושב שעולם הבידור הוא כל כך קל?
"אני יודע שהעולם הזה לא עובד ככה. יש בי צד גם מאוד רציני ודכאוני ואני יודע שיש בתחום גם צד מאוד קשה- לשבת בבית, לקרוא טקסט ומאה פעמים לצעוק על עצמך למה זה לא נשמע אמיתי זה מה שמתסכל וקשה במקצוע. כל התהליך שאתה עובר עד שאתה מוכן ללכת לאודישן שלפעמים נמשך לילות שלמים ולא בטוח בכלל שתעבור".

שמיל בן ארי. אמור היה להיות האבא של שחף בסידרה
לפני כחצי שנה שחף נחל הצלחה גדולה שהפכה מהר מאוד לאכזבה ענקית- בתחילת ימיו אצל רודיקה, הוא נשלח לאודישן מול הבמאית דפנה לווין, לסדרה "עד החתונה" שתוכננה לעלות בערוץ 2 יחד עם עלמה זק, עפר שכטר, מיקי קם ועוד שמות רבים וטובים. שחף נבחן לתפקיד של יונתן, האח של אוהד קנולר והבן של שמיל בן ארי. אחרי יומיים הוא קיבל תשובה חד משמעית. הוא התקבל. שחף זכה לעבוד כבר בתחילת דרכו עם גדולי השחקנים בארץ וזכה לצלם 5 פרקים מהתכנית עד שהתקבלה מ"מטר הפקות" ההודעה- הסדרה נגנזת. מסיבות כלכליות הסדרה נגנזה ושחף יצטרך עוד לחכות על מנת לראות אותו על המסך הקטן יחד עם שמות גדולים.
בשורה התחתונה, אתה יותר שמח מהחוויה שחווית או יותר מאוכזב מההזדמנות שהתפספסה?
"תראה, החוויה הייתה מדהימה וכיפית. יצא לי לעבוד עם שמות ממש גדולים ושיכירו אותי קצת וכשהסדרה התבטלה ממש הייתי מבואס. הייתי בדיכאון שבוע אחרי שקיבלתי את ההודעה. אוהב קנולר התקשר להרגיע אותי וסיפר לי שזה קרה גם לו לא פעם. בשורה התחתונה אני לא מצטער על החוויה".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"בגיל 27 אני אהיה אחרי תקופה של כוכבות זמנית ואני כנראה אעשה סרטים בארץ ואנסה קריירה בחו"ל. זה חלום. אני מכור לסדרה "הפמליה" וזה דוחף אותי לרצות לקבל את החוזים של ה-10 מליון אבל אני ריאליסטי".
אתה רוצה להיות סלב?
"בעיקרון כן. אני רוצה במשך 3-4 שנים ליהנות מהכוכבות- להיות כוכב או אליל בנות, לעשות פסטיגלים וטלנובלות ואז אחרי שאני אבסס את השם שלי אני אוכל לעבור לדבר האמיתי- סרטים. הפרסום זה חלק מהמטרה. המטרה האמיתית שלי זה להתפרנס ולהתפתח בתחום כמה שאפשר כי זה מי שאני".
ומה עם תיאטרון? לא מעוניין להתנסות בתחום?
"מה שמושך אותי בכל התחום זה המצלמה. אני לא אוהב את הקונספט של התיאטרון בעיקר בגלל שזה בלייב. זה מפחיד אותי- יכול להיות שזה בא מהפרפקציוניסטיות שבי שאם אני עובד מול מראה או מצלמה ולא ייצא לי טוב אני תמיד אוכל לנסות שוב. בתיאטרון זה קשה כי אין הזדמנות שנייה - אסור לטעות. יכול להיות שזה קצת מחוסר ביטחון, כלומר, אני יודע שאני תותח במשחק מול מצלמה אבל אני בכלל לא בטוח אם אני אדע לעשות תיאטרון כמו שצריך".

"הפמליה". "להשתתף בסידרה הזו זה סוג של חלום עבורי"
לשחף יש את האמונה, הכישרון והקשרים הנכונים. מה הוא ייעשה איתם? זה כבר תלוי בו. לנו נשאר רק לאחל לו בהצלחה ולבקש ממנו למסור לקנולר ד"ש חם. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים, אחרי שהוא יסיים את תקופת הכוכבות שלו, אחרי שיזכה לסצנת סקס עם אגם רודברג ב"שיר שלנו" 17, אחרי שיסיים לפזז עם מייקל לואיס ורן דנקר בטייצים צמודים בפסטיגלים ברחבי הארץ, אולי אז, דווקא כן נזכה לראות אותו על הבמה. אותה במה שחורה ומוגבהת. מול מאות צופים. נותן את תפקיד חייו ושומע את אותו סאונד שהשחקנים כל כך אוהבים. אותו סאונד של הקהל מריע. ואולי מהשורה הראשונה הוא ישמע גם איזה זקן ששואל- "בואנה זה לא זה שעשה את אגם רודברג בשיר שלנו?? וואלק אתה....".

מכירים צעיר/ה מוכשר/ת מאשקלון, ששווה שגם אנחנו נכיר?
שלחו לי המלצות ותגובות במייל: gil_cohen7@walla.com