בדרך לתהילה

כבר חודשיים שאנחנו מחפש כישרונות צעירים מקומיים. כבר חודשיים שאנחנו בודקים האם כישרונות ענקיים אכן יכולים לצאת מהעיר הקטנה הזאת. ובאמת, מצאנו כישרונות מתחום הדוגמנות, תיאטרון, קולנוע ואפילו ריקוד. אבל מסיבה מסוימת, כישרונות גדולים מתחום המוסיקה, עוד לא מצאנו. האם שאשקלון ריקה מזמרים?, נגנים? או מוסיקאים צעירים? חיפוש קלהביא אותנו למופע "בדרך לתהילה".

המופע, שנערך באולם הגדול במתנ"ס "תקוותנו", הופק על ידי יעקב אטיאס ונוהל מוסיקלית על ידי משה לבר כלל 16 שירים ישראלים ידועים בביצועים עדכניים על ידי בני נוער מאשקלון. עד פה נשמע כמו עוד מופע מוסיקלי, "כוכב נולד" וונה בי. ההפתעה היא שכל המופע כולו היה 100 אחוז הופעה חיה. וככה במקום לקבל הופעת פלייבקים נחמדה, למחוא כפיים בנימוס ולהגיד שהיה נחמד, הקהל, שכלל מעל ל-300 איש, קיבל הופעה חיה ובועטת שכול כולה לוותה על ידי הלהקה האשקלונית, "אוטומציה".

כשעה וחצי לפני המופע, החבר"ה הצעירים עוד היו בעיצומם של חזרות, כאשר הם שרים, "אוטומציה" מנגנים, ומשה לבר אומר במיקרופון מידי פעם- "לא להסתכל אחורה", "תחייך לקהל" או "שמישהו יארגן לי פה משהו לאכול".

ההרגשה באוויר הייתה של התרגשות, החברה הצעירים, רובם לא עלו על במה אף פעם ולא היו רגילים למופע בסדר גודל כזה.

אור אדר, 17.5, מנחה האירוע, הסתובב בין הצעירים, חייך לכולם ובעיקר נהנה ממה שהולך על הבמה- "זה הולך להיות מופע בסדר גודל ובהשקעה שלא היה עוד באשקלון", אומר אדר, "אחד הגדולים ללא ספק! הזמרים מעולים והם התכוננו הרבה. הלהקה עבדה קשה על ההפקה המוסיקלית ואני בטוח שהמופע יהיה הצלחה גדולה". גם יעקב אטיאס, מנהל המחלקה לנוער והמפיק בפועל של המופע , הגיע מוקדם לוודא שהכל מוכן ושהצעירים מוכנים להפציץ.

"זהו פרויקט מוסיקלי חדש, לראשונה באשקלון", מספר אטיאס, "דרך השירים אנחנו מאפשרים לנוער לבטא את כישוריהם ואף להיות מעורבים חברתית וקהילתית. כל הפרויקט על בסיס טהרת הנוער- מועצת הנוער הייתה פעילה בשיווק ובארגון ובחיפוש המשתתפים".
תפסתי לשיחה קצרה שלוש מהזמרים הצעירים המשתתפים במופע- דודי עמר, אילנה סרברין וגל לוי.

איך בעצם הגעתם לפה?
גל: "על המופע שמעתי דרך פלאיירים שחילקו בבית ספר. בכלל לא התכוונתי ללכת ורק ליוויתי חברה אבל בסופו של דבר אני התקבלתי והיא לא".
אילנה: "שלוש שנים אני שרה. למדתי פיתוח קול והתחלתי לנסות את מזלי בכל מיני דברים".

מה אתם חושבים על המשתתפים האחרים במופע?
דודי: "החברה פה הם הכי טובים באשקלון".
אילנה: "כולם טובים. דודי ועדי שמלה מצוינים. גם אוטומציה מעולים ומקצועיים וממש כיף לעבוד איתם. הם גם מצחיקים".
גל: "כן, הם ממש טובים- נותנים לך תחושה שהכל בסדר ועוזרים. בקשר לזמרים אני אוהבת את לאה ללום, תמיר עדשה ומור יפרח".

יש לכם מודל לחיקוי?
דודי: "אני חושב שאני המודל לחיקוי בשבילי. אף אחד לא אלוהים שאני אעריץ אותו".

השעה 20:00. אורחים מתחילים לזרום לאולם. רוני מהצרי נכנס ולוחץ ידיים לחצי אולם. אני שם את הפלאפון על שקט. האולם מתחיל להתמלא. בא לי לשתות אבל בקפיטריה בחוץ מוכרים רק ארסי אז אני מוותר על התענוג. כל מיני אנשים עולים לברך. האורות נכבים. שיט, הייתי בטוח ששמתי את הפלאפון על שקט. והמופע מתחיל.

בתור מופע חימום עולים ילדי "נווה הרועה"- 5 ילדים חמודים שנתנו מופע דרבוקות קצר בהנחיית פיני בן אבו והקפיצו את הקהל.
מרגול התקשרה לסגור אותם למופע שלה. מיד אחריהם עולה אור אדר שמקבל מחיאות כפיים סוערות ומתחיל להציג את המופע.
הבן של צביקה הדר? איש אינו יודע. ובעוד אני תוהה על העניין, הוא מזמין לבמה את להקת "אוטומציה" שמקבלת תשואות מהקהל כאילו היו לפחות משינה בתחילת דרכם. והכישרונות מתחילים לזרום. ראשון עולה לבמה אור צרפתי ששר את השיר "סימנים". אור הביא אותה בביצוע חמוד ביותר והרגיש שי גבסו כשמהקהל הונף השלט "אור, תעשה לי גדוד".
מיד אחריו, דנה דהרי שרה את השיר "קחי מה שתרצי" אך למרות הקול הטוב שיש לה, דנה התפספסה בעיקר בגלל השיר החלש שבחרה. לאחר מכן, הקהל קיבל את גל תעסה עם השיר "נגיעה אחת רכה". ניכר היה שגל מאוד התרגשה אך היא נתנה הופעה מעולה והפגינה יכולות ווקאליות טובות וקול יפהפה. אחריה עלה עדי שמלה, בלונדיני קטן וחמוד ששר "בדרך אל האושר".

עדי היה מלא ביטחון עצמי ולא פחד לזוז ולחיות על הבמה. ללא ספק פרפורמר אמיתי. את הז"אנר המזרחי הביא אחריו תמיר עדשה, סוג של אייל גולן קטן, ששר "תשקרי" ואפילו הפציץ בסוף השיר עם סלסול ארוך ומקצועי. ואז, כשלאה ללום עלתה לבמה, הייתי בהלם. לאה שרה את השיר "על הגשר הישן" בצורה מקצועית ומרגשת להפליא. היא מקסימה, חופשייה ומשוחררת על הבמה ובהתחשב בעובדה שבחרה גם שיר מעולה היא זכתה באהבת הקהל בגדול. מדהימה. אחריה עלתה גל לוי עם השיר "רק החיים" שהייתה מתוקה מאוד ולמרות שהתחילה את השיר חלש, עלתה והפתיעה בהמשך. מיד אחר כך עלה דודי עמר, סוג של הראל סקעת (גם נראה קצת כמוהו..) ששר את השיר "עודני ילד". הוא התרגש מאוד ולמרות זאת הפגין בטחון עצמי וכבש את הקהל. מיד אחרי דודי, טליה חסני שרה את השיר המרגש "כשאת עצובה". היא הפגינה יכולות ווקאלית טובות אך לא ניצלה את קולה המדהים עד הסוף. אחריה הקהל קיבל רוקרית צעירה בשם אילנה סרברין ששרה את השיר "מחפש תשובה". אילנה הייתה מתוקה וכובשת אך לא הלכה עד הסוף עם הרוק וחבל. מיד אחריה ברק בריגה סלסל בהצלחה רבה את "סוף העולם" ומור יפרח הפציצה עם השיר "מלאך שלי". לאחר מכן, עלתה לבמה דבורה יגודיב שהרגישה על הבמה סופרסטאר אמיתית. ניכר שהיא מאוהבת בבמה ומלאת ביטחון עצמי ושרה את השיר "לך איתה" בכבוד רב. את המופע סגר יאיר טוטאי ששר "הרבה פנים". יאיר ריגש את הקהל וניכר כי הוא מאוד נהנה לשיר. למרות כל הביצועים המעולים, ההפתעה הגדולה של הערב היו בשבילי דווקא הלהקה. חברי הלהקה- שי יהלום , צחי לרמן , ישי וירון איגנשטיין , רן הראל ויובל בלאו הפציצו לאורך כל המופע ונתנו הופעה לא פחות ממדהימה. אין ספק כי החברה האלה מוכשרים ומקצוענים בטירוף ונקווה שיגיעו רחוק.

בשורה התחתונה, המופע "בדרך לתהילה" היה מופע מעולה שהציג לקהל האשקלוני כישרונות מוסיקליים מקומיים במיטבם והוציא מהם את הטוב ביותר. כל המשתתפים במופע הפגינו על הבמה יכולות טובות ואפילו מעולות ומלבד העובדה שהרבו לרדת לקהל, היו מקצועניים אמיתיים. בנוסף, העובדה כי האולם היה מפוצץ עד אפס מקום, מעידה על כך כי הקהל האשקלוני דורש עוד מופעים כאלה. יעקב אטיאס, לתשומת ליבך.