הדור-בנות

נינט טייב. שחקנית או זמרת? רובכם הגדול כנראה ימלמל זמרת, אבל איך שלא תסתכלו על זה- היא משחקת הרבה יותר ממה שהיא שרה. יחסית לאלבום היחיד שהיא הוציאה היא כבר הספיקה לשחק ב-4 עונות של השיר שלנו ובשני גברים (אהלן רן דנקר, מה המצב יהודה לוי?).

גם רוני סופרסטאר. האם אפשר לקרוא לה זמרת? אם אני לא טועה, ראיתי בחנוכה פרסום שהיא מופיעה באיזה "הקוסם מארץ עוץ". כאילו, מה, היא באמת חושבת שהקוסם הוא זה שיכול לעזור לה לשיר בלי פלייבק?

זמרים ומוסיקאים רבים, למרות כישוריהם המוסיקליים, אוהבים לפנות לדרכים אחרות, של משחק או דוגמנות או כל מיני חלטורות אחרות. האם זו התנהגות נכונה? אי אפשר לקבוע בביטחון. כי מצד אחד, כולם רוצים להתנסות בהכל ולהיות רב תחומיים, אבל מצד שני, לפעמים מרוב חלטורות לא רואים את הכישרון האמיתי שבאדם והרבה תוהים אם הוא קיים בכלל. מייקל לואיס, לתשומת ליבך.

אם השמות לאה ללום ו/או גל תעסה מוכרים לכם, בטח צפיתם במופע "בדרך לתהילה" שעלה לפני כשלושה שבועות באשקלון, או לפחות קראתם את הכתבה האחרונה אצלנו.

נינט טייב. זמרת או שחקנית?
לאה (17) וגל (14.5) הן שתי אשקלוניות צעירות שפשוט מאוהבות בדבר הזה שנקרא מוסיקה.
עם מראה נכון, מוטיבציה ראויה והקול המצמרר שאלוהים נתן להן ניכר כאילו הן רק צריכות את היד המתאימה שתכוון אותם היישר אל ההצלחה. "מוסיקה זה החיים", פותחת לאה את הראיון, "אי אפשר להתקיים בלי זה. בכל מיני מצבים שאתה נמצא- דיכאון או שמחה, המוסיקה עוזרת להוציא רגשות".

ממתי התחלתן להמשך לעולם המוסיקה?
גל: "מכיתה א". הצטרפתי למקהלת בית ספר ופתאום הבנתי שאני יכולה לשיר. המורה שמה אותי בסולואים ומאז התרגלתי וזה פשוט הלך איתי לכל מקום שהלכתי".
לאה: "מגיל ממש קטן. 3 או 4. יש לי הרבה תמונות מאירועים שאני לוקחת את המיקרופון באמצע ומתחילה לשיר. מאז שאני קטנה אני מאוהבת בכל הקטע הזה של המוסיקה. גם למדתי פסנתר 4 שנים".

ספרו לי קצת על המופע "בדרך לתהילה". מה הוא נתן לכן בעצם?
גל: "חברים, במה. הכרתי אנשים שאני ממש שמחה שהכרתי, וגם הופעה חיה זה שונה מפלייבקים ככה שיצא לי להתנסות במשהו אחר קצת".
לאה: "המון חברים טובים. זאת הרגשה ממש כיפית לעבוד ככה כולם ביחד וזה נתן לי הרבה ביטחון. לעניין של הלייב אני רגילה כבר כי בחיים לא הופעתי בפלייבק".
גל: "בכלל הגעתי לשם במקרה, ליוויתי חברה שלי לאודישנים וממש חצי שעה לפני האודישן החלטתי להבחן גם אני. 10 דקות לפני כבר בחרתי שיר- הכל קרה ממש מהר וכל התהליך היה ממש כיף ומלא צחוקים. אפילו שהיה קשה בגלל שעבדנו ממש הרבה שעות. אני לא רגילה לעבודה אינטנסיבית כזאת".
לאה: "אני דווקא בגלל שהיה כל כך כיף, לא הרגשתי את הקושי".
גל: "היה פעם בחזרות שלא נכנסתי טוב בפזמון ומשה לבר עשה לי פרצופים. רבתי איתו וגם בכיתי אחרי זה. אבל בסופן של דבר, כל החוויה הזאת הייתה כיף גדול- עשיתי אותה בשביל עצמי נטו".

לאה ללום. חולמת להוציא אלבום עם השירים שתכתוב

היה פרגון מאחורי הקלעים?
לאה: "בטח. כל אחד רצה שלאחר יהיה הכי טוב שאפשר".
גל: "כל כך נקשרתי לאנשים עד שמצאתי את עצמי מחזיקה להם אצבעות מאחורי הקלעים שילך להם טוב".
לאה: "חיבקנו כל אחד לפני שהוא עלה לבמה. היינו ממש מגובשים וכולם עודדו את כולם".

יש לכן מודל לחיקוי?
גל: "רק אבא שלי".
לאה: "מאריה קארי. הזמרת הכי תותחית בעולם. אני הכי מחזיקה ממנה איך שהיא משנה קולות מגבוה לנמוך תוך שנייה זה שנים של עבודה".

מה מבחינתכן ייחשב להצלחה ענקית?
לאה: "איך שאני לא חושבת על זה, להוציא אלבום בו אני אכתוב את כל השירים שלי. ברגע שמישהו כותב שירים לעצמו זה מראה על האישיות שלו ושאנשים אחרים לא מכתיבים לו. גם ברגע שאתה שר שירים שלך זה נותן לך סיפוק. אני כותבת אבל בחיים לא הראיתי לאף אחד".
גל: "אני לא מבינה במוסיקה ולא יודעת לזהות טונים וכאלה. הדבר היחידי שאני יודעת זה לשיר. אני לא חושבת שאני מסוגלת לכתוב. ההצלחה הכי גדולה שאני יכולה לדמיין זה להיחשב לזמרת מוערכת בחו"ל".

כדי להגיע להצלחה כזאת צריך הרבה אמונה עצמית. אתן מאמינות בעצמכן?
לאה: "מאמינה בעצמי ומאמינה שעם עבודה קשה אפשר להגיע להכול".
גל: "אני לא כל כך מאמינה בעצמי. אני תמיד מפחדת מאודישנים, תמיד מפחדת מה"לא" הזה. אני יודעת שאני שרה יפה כי אנשים אומרים לי- אני חושבת שהקול שלי הוא די רגיל".

גל תעסה. מפחדת מאודישנים

בשלב הזה גל מתבקשת לשיר משהו. אחרי התלבטות קצרה בין עמיר בניון וקרן פלס, היא בוחרת את השיר "נגיעה אחת רכה", השיר אותו שרה גם במופע והיא מתחילה לשיר. כעת אין לי ברירה אלא להודות. "הקול של גל תעסה הוא הכול חוץ מרגיל".
יש לה קול מדהים ומיוחד בטירוף עד שהדלת נפתחת ובעלת הבית שואלת בסקרנות- "של מי הקול המדהים הזה?".

מה עדיף- להיות זמרת מוערכת בארץ ובעולם או להיות כוכבת שעושה הרבה כסף?
לאה: "כל זוכה של "כוכב נולד" הולך לטלנובלה ואנשים מתלוננים אבל אני חושבת שזה חוויה. וכל התנסות היא לטובה. בכל אופן, ברור שאני אעדיף להיות זמרת מוערכת אבל אם תהיה לי הזדמנות לדברים אחרים אז אני אקח אותה".
גל: "זה לא סותר אחד את השני. אני פשוט אוהבת לשיר ולא אכפת לי איפה ובאיזה צורה- רק תתנו לי להופיע".

אז מה בעצם מושך אתכן בתחום?
גל: "ההתרגשות שלפני עלייה לבמה. הכיף שכרוך בכל הדבר הזה שנקרא להופיע. ברור שגם הפרסום קורץ לי אבל זה ממש לא הכול".
לאה: "זה הכי כיף בעולם. אני עולה לבמה קודם כל בשביל ההרגשה הפנימית שלי".

אתן חושבות שההצלחה תשנה אתכן?
גל: "לא נראה לי שאני אשתנה".
לאה: "הרבה שואלים אותי את השאלה הזאת מבחינת הדת בגלל שאני דתייה, אבל לפי דעתי זה פשוט לא קשור. אם אני אתפרסם אני לא חושבת שאני אשתנה כי זה חינוך מבית. אני שמחה שההורים שלי חינכו אותי ככה כי אי אפשר לדעת לאיפה זה יגיע. ראיתי הרבה אנשים שהשתנו בעקבות הפרסום וזה לפי דעתי, מוריד מהכבוד שלהם".

מאריה קארי. המודל לחיקוי של לאה

תתפלאו. בסופו של דבר, למרות הקול המדהים של שתיהן והניסיון הרב שצברו, כשאני שואל אותן אם הן קוראות לעצמן זמרות, פה אחד הן אומרות "לא". ולאה אפילו טורחת להסביר- "זה פשוט מוקדם מידי. יש לנו לעבור עוד הרבה מאוד דברים עד שבאמת נוכל להתגאות ולקרוא לעצמנו זמרות". בתקופה בה כל מי ששר בפסטיגל קורא לעצמו זמר וכל מי שמקבל תפקיד אורח בשיר שלנו קורא לעצמו שחקן אופי, חסרים אנשים בשואוביז עם גישה כמו של גל ולאה. ביחד עם היופי וכישרון השירה הענק שלהן, אין לי ספק כי במוקדם או מאוחר, אם הן יעשו את הבחירות הנכונות נזכה לקנות את האלבום שלהן. או לפחות להוריד אותו באימיול.